שינוי הסכם גירושין בהסכמה

גירושין הם אחת מההחלטות המשמעותיות ביותר בחיי בני זוג. 

לחצו לייעוץ ראשוני בדיסקרטיות מוחלטת

ברוב המקרים, בני הזוג מבקשים להסדיר את פרידתם באמצעות הסכם גירושין  – הסכם המסדיר את כלל ההיבטים הנוגעים לפירוד: חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות, זכויות סוציאליות, שימוש בדירה, ועוד.

הסכם כזה מקבל תוקף של פסק דין לאחר אישורו בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, או כל בית דין דתי אחר והוא מחייב את הצדדים בדיוק כפי שמחייב פסק דין שניתן לאחר ניהול הליך משפטי.

אך החיים דינאמיים: נסיבות משתנות, ילדים גדלים, מצבו הכלכלי של אחד הצדדים משתנה, ולעיתים מתעורר הצורך לשוב ולבחון את תנאי ההסכם. 

נשאלת השאלה – באילו מקרים ניתן לשנות הסכם גירושין בהסכמה,  מתי בית המשפט ייעתר לבקשה כזו, ובאילו מקרים ניתן לסתור את ההסכם ולפנות מחדש לבית המשפט?

במאמר זה נסקור בהרחבה את האפשרויות לשינוי הסכם גירושין בהסכמה, את עמדת בתי המשפט בישראל, ואת ההבדל בין תיקון מוסכם לבין פתיחה מחדש של הליך שכבר הסתיים.

עקרון סופיות ההסכם

הכלל הראשון ממנו יוצאים הוא עקרון סופיות הדיון:  לאחר שנחתם הסכם גירושין, אושר וקיבל תוקף של פסק דין, בית המשפט רואה בו סופי ומחייב.

הרציונל הוא לספק יציבות משפטית וכלכלית לשני הצדדים ולילדים, ולמנוע מצב שבו כל צד יוכל לשוב ולפתוח את ההסכמות מדי תקופה.

עם זאת, קיימים חריגים לכלל, במיוחד כאשר מדובר בנסיבות חדשות שלא היה ניתן לצפות מראש.

שינוי הסכם גירושין בהסכמה מלאה

הדרך הפשוטה, המהירה והזולה ביותר לשנות הסכם גירושין היא בהסכמת שני הצדדים.

במצב זה, בני הזוג חותמים על הסכם מתוקן או תוספת להסכם (נספח), ומגישים אותו לאישור בית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.

בית המשפט יבחן את ההסכם המתוקן, יבדוק כי הוא נעשה בהסכמה חופשית, בהבנה מלאה ומתוך רצון כן, וכי אינו פוגע בטובת הקטינים. אם הכול תקין – יאשר בית המשפט את ההסכם וייתן לו תוקף של פסק דין חדש. כל שינוי חייב להיעשות בכתב ולקבל תוקף משפטי בפני הערכאה שאישרה את ההסכם הראשון.

דוגמאות נפוצות:

• שינוי סכום המזונות עקב שינוי בהכנסות שני ההורים או אחד מהם.
• קביעת מנגנון חדש להסדרי שהות, בהתאם לגיל הילדים ולצרכיהם. העברת החזקת הקטינים
• הסכמה על מכירת נכס משותף במועד שונה מזה שנקבע בהסכם המקורי.
• נכות של ההורה המשלם

מתי בית המשפט יסכים לשנות הסכם שלא בהסכמה?

כאשר אחד הצדדים מבקש לשנות את ההסכם ואילו הצד השני מתנגד, המצב מורכב יותר.
בית המשפט אינו נוטה להתערב בהסכמות סופיות, אלא אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים:

1. שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי

אם חלו נסיבות חדשות שלא ניתן היה לצפותן בעת החתימה על ההסכם, עשוי בית המשפט לשקול שינוי במקרים ההבאים לדוגמה:

• שינוי דרמטי במצב הכלכלי (פיטורין, מחלה, נכות).
• מעבר מגורים משמעותי המשפיע על הסדרי השהות עם הילדים.
• שינוי בצרכים המיוחדים של הילדים (כגון בעיות בריאות או קשיי למידה).
• אי עמידה בהסדרי ראייה

1. טובת הילד

בהיבטים הנוגעים לקטינים, בית המשפט רשאי להתערב גם אם הצדדים הסכימו אחרת.
המשפט הישראלי מעמיד את טובת הילד מעל לכל,  ולכן הסכמות הנוגדות אינטרס זה עלולות להיפסל או להשתנות.

1. עילות חוזיות – טעות, הטעיה, עושק או כפייה

כמו בכל חוזה, גם בהסכם גירושין ניתן לטעון כי נכרת שלא כדין: עקב הטעיה, טעות מהותית, עושק או כפייה. במקרים כאלה עשוי בית המשפט לבטל או לתקן את ההסכם, אף אם חלף זמן רב מאז שנחתם. הרף להוכיח עילות מסוג זה הוא גבוה במיוחד כאשר שופט אישר את ההסכם.

באילו מקרים ניתן לסתור את ההסכם ולפנות מחדש לבית המשפט?

למרות עקרון הסופיות, יש מקרים שבהם ניתן "לסתור" את ההסכם ולפתוח הליך חדש:

1. הפרת ההסכם  – כאשר צד אחד אינו עומד בהתחייבויותיו (למשל אי-תשלום מזונות, סירוב להעברת זכויות בנכס), רשאי הצד השני לפנות לבית המשפט הן לאכיפת ההסכם והן לשינוי תנאים מסוימים.
2. הסתרת מידע מהותי – אם צד הסתיר בעת החתימה על ההסכם מידע משמעותי (כגון נכסים או הכנסות), ניתן לטעון לביטול ההסכם כולו או לחלקו.
3. הסכם הפוגע בטובת הילד  – כאמור, טובת הילד גוברת על עקרון הסופיות. הסדרים שאינם תואמים את צרכיו של קטין ייבחנו מחדש.

הליך פרוצדורלי לשינוי ההסכם

שינוי הסכם גירושין מחייב אישור שיפוטי . לא ניתן להסתפק בהסכמה בכתב בין הצדדים, שכן מדובר בפסק דין מחייב.

השלבים הם:

1. ניסוח ההסכם החדש/תוספת להסכם.
2. הגשת בקשה לאישור ההסכם לבית המשפט לענייני משפחה (או לבית הדין הרבני, אם שם ניתן התוקף המקורי).
3. הופעת הצדדים בפני השופט/הדיין לאישור ההסכם.
4. מתן פסק דין המאשר את ההסכם המתוקן.

יתרונות פנייה משותפת לעומת מחלוקת

• פנייה בהסכמה – חוסכת זמן, עלויות משפטיות ומתח רגשי. ברוב המקרים בית המשפט יכבד את רצון הצדדים.
• פנייה חד-צדדית – מחייבת ניהול הליך משפטי, הוכחות, טענות, ולעיתים חקירות. תוצאותיו אינן ודאיות, והוא עשוי להימשך חודשים ואף שנים.

דגשים חשובים ללקוחות

• יש להיוועץ בעורך דין מומחה בדיני משפחה לפני כל שינוי בהסכם, גם כאשר יש הסכמה מלאה.
• אין לחתום על מסמך בלתי רשמי או "הסכם פרטי" מבלי לקבל עליו תוקף של פסק דין – מסמך כזה אינו אכיף.
• כאשר קיימים ילדים קטינים, תמיד תינתן עדיפות לטובתם גם אם הדבר פוגע בהסכמות שהושגו.

ניהול נכון של ההליך ימנע סכסוכים מיותרים, יחסוך משאבים, ובעיקר – יבטיח יציבות וביטחון לכם ולילדיכם.

יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.