פשיטת רגל החל מספטמבר 2019 לגבי חייבים יחידים – סקירה קצרה בנושא החידושים
בתחילת ספטמבר 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי– תשע”ח-2018 אשר אמור לעשות מהפכה בכל מה שהיה נהוג בעבר בנושא חייבים וזוכים.
פקודת פשיטת הרגל ההיסטורית מוחלפת על ידי החוק החדש. בחוק החדש מצוי בסעיפים הראשונים פרק המתייחס לפירוק חברות ותאגידים וכן מתייחס החל מחלק ג’ בהליכי חדלות פירעון לגבי יחיד סעיפים 101 ואילך לחוק.
חשוב לדעת כי גם המונחים השתנו
החייבים בהליך פשיטת הרגל ההיסטורי יכונו מהיום ואילך בחוק “יחיד”.
צו הכינוס שניתן בעבר יכונה מהיום “צו שיקום כלכלי”
“כונס הנכסים הרשמי” מקבל את השם “מוסד הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי”
אז מה היא מטרת החוק?
סעיף 1 לחוק קובע:
“
חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –
(1) להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;
(2) להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;
(3) לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.
“
מטרת החוק היא השיקום של אותם חייבים וזאת תוך תקופה קצובה והחזרתם לאחר שיקום כלכלי לחברה.
כדי שהשיקום גם יצליח עם אלו שכשלו בהתנהלותם הכלכלית מחויבים היחידים לעבור הדרכה פיננסית כתנאי לקבלת ההפטר.
שנים רבות מי שקצר את הפירות בהליך פשיטת הרגל הישן היו הנושאים בדין קדימה והנושים הרגילים לא תמיד ראו את כספם או ממש מעט ממנו. החוק החדש משנה את יחס החלוקה ודואג גם לנושים הרגילים שלא יצאו קרחים ויקבלו יותר כאשר הנושאים בדין קדימה יאלצו לוותר על חלק מהמגיע להם לטובת הנושים הרגילים.
היכן מתנהלים ההליכים?
המהפכה הכי גדולה הינה הערכאה העוסקת בחדלת הפירעון של יחידים וסוף סוף מתפנים שופטי ביהמ”ש המחוזי לדון בערעורים ונושאים שבגינם נבחרו לערכאה הגבוהה.
עד 150,000 שקל מתנהלים ההליכים בלשכת ההוצאה לפועל ומעל סכום זה מוסמך בית המשפט השלום לדון בהליכים.
בהתאם לאמור לעיל רשאי יחיד לפתוח בהליכי חדלות פירעון גם אם סך חובותיו אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים. פתיחת הליכים בסכום נמוך יכול שתהיה באחת מאלה כאמור בסעיף 187 לחוק:
“
(1) הגשת הודעה בידי היחיד לרשם ההוצאה לפועל על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק, לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל, שרואים אותה לפי הסעיף האמור כבקשה לצו לפתיחת הליכים;
(2) הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שסך חובותיו עולה על 50,000 שקלים חדשים.
“
הממונה שהיה בעבר כונס הנכסים הרשמי הוא זה שייתן תוך 30 יום ממועד פתיחת התיק את צו פתיחת ההליכים ליחיד ולבית המשט אין בזה יותר יד.
שנה שלמה אמורה כיום להימשך תקופת הביניים קרי מיום מתן צו פתיחת ההליכים ועד יום מתן הצו לשיקום הכלכלי ליחיד.
בחלוף השנה נקבע מועד לדיון בפני לשכת ההוצאה לפועל או בפני ביהמ”ש השלום וייקבע הסכום אותו נדרש החייב למשך תקופה קצובה של שלוש שנים להעביר בתשלומים חודשיים לנושים.
לעזרת הממונה ימונו נאמנים בדרך כלל עורכי דין או רואי חשבון שתפקידם בין היתר לקבוע את גובה דמי המחייה של החייב כאשר היתרה מיועדת לנושיו.
במקרים חריגים המוגדרים בסעיף 167 ובפרק ט’ לחוק שאין כל תועלת לנושים יינתן צו הפטר מיידי במעמד הדיון למתן צו שיקום כלכלי.
מה עולה בגורלו של בית השייך לחייב?
אז כן השמועות נכונות וחייבים עלולים לאבד את הבית ביתר קלות ולא קיימת עוד הטענה של דיירות מוגנת קרי דירה תפוסה כפי שהיתה נהוגה עד כה והיה ניתן להוריד את ערך הדירה לכמעט אפסי ולתת אפשרות לבני הזוג של חייבים לפדות אותה במחיר מצחיק ומגוחך.
החוק נותן לבית המשפט את הסמכות למכור את דירת המגורים כדירה רגילה הנמכרת בשוק החופשי ובמחיר השוק ללא כל הפחתה שניתנת לבן הזוג. חייבים רבים ימצאו עצמם מהיום ואילך בסיום ההליך בלי חובות וכן גם בלי קורת גג.
יש להדגיש שבסמכותו של בית המשפט לקבוע למשפחה תקופה לסיוע בשכר דירה לאחר המכירה בשוק החופשי.
יובהר כי האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע וחלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.