בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים בלתי חוקיים

במסגרת תיקון מספר 9 לחוק הכניסה לישראל, התשי”ב-1952, (להלן – החוק). הוקמו בשנת 2001 בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים בלתי חוקיים.

במסגרת בתי הדין פועלים בהתאם להוראות הפרק הרביעי לחוק, במסגרת משרד המשפטים. עד חודש יוני 2004 פעלו בתי הדין באחריות משרד הפנים.

החוק קובע את עיקרון היסוד, בין היתר בסעיף 13, לפיו מי שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות, התש”י-1950, ונמצא בישראל, בלי רישיון ישיבה (להלן – שוהה שלא כדין), יורחק מישראל בהקדם האפשרי אלא אם כן יצא מרצונו קודם לכן.

איך מרחיקים שוהה בלתי חוקי מישראל?

בשלב הראשון נותן שר הפנים צו הרחקה ומאפשר לשוהה הבלתי חוקי לעזוב את הארץ באופן עצמאי.

בנוסף במידה ומי ששוהה שלא כדין לא מציית לצו הרחקתו הממונה ביקורת הגבולות במשרד הפנים מוציא כנגדו צו מעצר שנקרא צו משמורת שבמסגרתו הוא מורה על מעצרו של השוהה הבלתי חוקי. בצו זה נקבע כי לצורך הבטחת הרחקתו של הזר יש להחזיקו במקום משמורת לפי החוק.

על צווי המשמורת (צווי המעצר) מתבצעת ביקורת שיפוטית של בתי הדין למשמורת. אך לבתי דין אלו אין סמכות לדון בצווי ההרחקה מהארץ. וכך בסמכותם של בתי הדין למשמורת לאשר את צו המשמורת, לשנותו או לבטלו.
מה העילות לשחרור שוהה בלתי חוקי?

החוק גם קובע מה הם העילות לשחרור שוהה שלא כדין, המוחזק במשמורת:

1. השתכנע בית הדין כי שהייתו הבלתי חוקית של מוחזק יסודה בטעות או בתקלה שבתום לב, וכי יצא מישראל במועד שקבע לו;

2. השתכנע בית הדין כי המוחזק יצא מישראל בעצמו בתוך מועד שקבע לו, וכי לא יהיה קושי באיתורו אם לא יצא בעצמו במועד שנקבע;

3. השתכנע בית הדין כי מחמת גילו או מצב בריאותו של המוחזק החזקתו במשמורת עלולה לגרום נזק לבריאותו, או שקיימים טעמים הומניטריים מיוחדים אחרים המצדיקים את שחרורו בערובה, לרבות מקום שעקב החזקה במשמורת ייוותר קטין בלא השגחה;

4. המוחזק שוהה במשמורת יותר מ-60 ימים ברציפות.

עוד קובע החוק כי כל שוהה לא כדין שמוחזק במשמורת יובא תוך 4 ימים ממעצרו בפני בית הדין למשמורת.

ערעור על החלטות בתי הדין מוגש כערעור מינהלי (עמ”נ) לבית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.

יובהר כי האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.