קביעת חיוב המזונות

הרכוש המשותף הוא בדרך כלל לב ליבו של הליך הגירושין. בנושא הרכוש יש גם לבית הדין הרבני וגם לבית המשפט לענייני משפחה סמכות מקבילה. ענייני הרכוש המשותף לא פעם מושפעים ישירות מבחירת הערכאה השיפוטית. אז לאיזה ערכאה להגיש את תביעותיי?

משרד עורכת דין אריאלה רוזנטל סודרי מתמחה בסיוע משפטי בכל נושא הקשור לקביעת חיוב מזונות, השאירו פרטים באתר או פנו אלינו בטל 04-866-8665. מענה מובטח בתוך 24 שעות.

קביעת חיוב המזונות

סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959 (להלן: "חוק המזונות") קובע:

" אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלו".

הדין-הדתי-העברי מבחין בעניין, מזונות הילדים בגילאים שונים של הילדים:

א. לגבי ילדים עד גיל 6 – חובת המזונות מוטלת על האב בלבד. חובה זו מוטלת גם על אב שהינו חסר אמצעים וחסר הכנסות לחלוטין ובגיל זה חובת המזונות הינה בגדר חובר אבסולוטית.

ב. לגבי ילדים שמגיל 6 ועד גיל 15 – חובת המזונות ההכרחיים מוטלת על האב בלבד; "כדי מחסורם" של הילדים. על האם לעומת זאת, היא מוטלת רק מדין צדקה, דהיינו רק באם יש לה עודף הכנסות שמעבר לצרכיה.

ג. לגבי ילדים שמלאו להם 15 שנה, דהיינו מהשנה ה- 16 לחייהם – האב והאם שווים ועליהם לזון את ילדיהם מדין צדקה וזאת על פי יחס הכנסתו הפנויה של כל אחד מן ההורים וכך מן הראוי לברר
את סך כל ההכנסות הפנויות של שני ההורים.

המחוקק הישראלי, הבין מזמן את חוסר השוויון בין האב לאם, וחוקק עוד בשנת 1981 את סעיף 3א' לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 (להלן: "חוק המזונות) הקובע:

" (א) אביו ואמו של הקטין חייבים במזונותיו.
(ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו
המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור
שהוא. "
סעיף 3א' לחוק המזונות מהווה הוראת חוק מהותית וכוונתו של המחוקק ותכלית החקיקה הן, שהוראת סעיף 3א' יחול גם על מי שיש לו דין אישי ובמיוחד על יהודים.

כך לדוגמא קבע השופט י. גרניט ביום 15.6.2003 בתמ"ש 86791/97 (משפחה ת"א) נ'י נ' נ'א , כי על כל אחד משני ההורים לשאת במזונותיהן של הקטינות בשיעור יחסי של הכנסותיו הפנויות.

מגמה זו באה לידי ביטוי גם בפסיקת בית המשפט העליון, שחייב בפרשת קינד נ' קינד ע"א 2776/94, את האם לשלם לאב מזונות עבור ילדיהם המשותפים הקטינים, הנמצאים בחזקתו של האב.

בתי משפט שונים כבר החלו לאחרונה לפסוק קביעת חיוב המזונות בשני שלבים:

בשלב הראשון – מעריכים בתי המשפט את צרכי הקטינים (ההכרחיים והכלליים)
בשלב השני – מעריכים בתי המשפט את יכולת הצדדים והשתכרותם בפועל ובכוח.

פסיקת בית המשפט העליון, קובעת כי על ההחלטה בדבר קביעת חיוב המזונות, לאזן באופן ראוי בין צרכי הילדים, יכולתו הכלכלית של האב ויכולתה הכלכלית של האם.

עוד יובהר כי פסיקת בית המשפט העליון קובעת, כי יש להותיר מינימום לקיום אנושי של האב במזונות.

פסק דין יחסית חדש ומורכב בנושא המזונות נתנה כבוד השופטת שרית גולן (טרם פורסם), שבו היא נתנה משקל למשכורות שני ההורים ובכך אמצה חלק ממסקנות "ועדת שיפמן" עוד בטרם פורסמו והפכו לחוק בישראל.
בפסק דין זה, קבעה כבוד השופטת, שרית גולן, שהחל מהגיע כל ילדי הצדדים לגיל 6, סכום קביעת חיוב המזונות שישלם האב היינו 70% מסכום המזונות הבסיסי (1,145 ₪ ).
פסקי הדין שניתנו לאחרונה בבתי המשפט ברחבי הארץ, מהווים עוד צעד קדימה בחישוב סכומי מזונות צודקים והוגנים יותר, וכך יותר ויותר שופטים מתחשבים גם בימי ההורות של ההורים (הסדרי ראיה) ובמשכורות ההורים.

עשיית הצדק מחייבת שימוש בשיקול הדעת השיפוטי באופן שלא ישית על האב מזונות בלתי אפשריים וכאן נכנס עורך דין גירושין מנוסה לתפקידו ומשכנע את בית המשפט ליישם את עקרונות הצדק.

תפקיד עורך דין גירושין המנוסה בתחום דיני משפחה היינו לגרום לבית המשפט לענייני משפחה להתרשם, כי בכוונת אב לעמוד בתשלום מזונות ילדיו, ולהוכיח כי הוא ממצה את פוטנציאל השתכרותו וכי חרף כל זאת לא יעלה בידו לשלם מלוא צרכיהם ההכרחיים. פסיקת מזונות גבוהים לא יותיר למחייתו של האב די מספיק וכך למעשה בית המשפט לענייני משפחה יצמצם את קביעת חיוב המזונות בצרכים הכרחיים למינימום אפשרי.

יובהר כי האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

ובכל מקרה של קביעת חיוב המזונות מומלץ להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בדיני גירושין