ראשי תיבות של מידע, היכרות ותיאום
ישיבת מהו"ת היא פגישה ראשונית הנערכת במסגרת הליך חובה מקדים שנקבע בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה–2014.
החוק נועד לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית.
קיימת חובה עפ"י הדין בכל סכסוך במשפחה לא רק בנושא גירושין ובייחוד כשיש ילדים מעורבים או סוגיות רכושית, להגיע לישיבה הראשונה.
ישיבת המהו"ת נועדה לעודד פתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, בעיקר באמצעות גישור או דרכי יישוב סכסוכים חלופיות.
היא פגישה חינמית (או מסובסדת) עם עובד סוציאלי שמתקיימת לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך, וזאת בטרם ניתן להגיש תביעות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.
מטרתה של הפגישה היא:
- להבין את מהות הסכסוך בין הצדדים (למשל: גירושין, משמורת ילדים, מזונות, חלוקת רכוש)
- להציג את אפשרויות הגישור וההידברות
- לבדוק אם הצדדים פתוחים להגיע להסכמות מחוץ לכתלי בית המשפט
הצד המעוניין לפתוח בהליך (אחד מבני הזוג) מגיש בקשה ליישוב סכסוך לביהמ"ש לענייני משפחה או לבית דין דתי. הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך.
בעת בקשה ליישוב סכסוך, יוזמנו הצדדים ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית. ההופעה לפגישה הראשונה הינה אישית וחובה להתייצב אליה כאשר היא נחשבת להזמנה לדיון בבית המשפט.
ניתן לקיים עד 4 ישיבות מהו"ת והחל מהישיבה השנייה עורכי הדין המייצגים את הצדדים יכולים לקחת חלק בהליך.
הישיבה מתקיימת בפני עובד/ת סוציאלית (עו"ס) ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, או כל בית דין דתי בהתאם למקום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.
לפגישה הראשונה על הצדדים להתייצב באופן אישי ללא ליווי מטעם עורך דין והיא מתקיימת בנוכחות עובדת סוציאלית בלבד. החל מהפגישה השנייה ניתן להתייצב בנוכחות עורך דין.
כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב-15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית.
יתרונות ישיבת מהו"ת
- מאפשרת שיח נעים ולא לוחמני
- חסכונית בזמן ובעלויות משפטיות
- שומרת על פרטיות הצדדים וכל הנאמר במסגרת ההליך הינו חסוי
מאפשרת שליטה מלאה בתוצאה (במקום להותירה בידי שופט)
מה כולל תפקידה של העובדת הסוציאלית?
- יצירת סביבה ניטרלית ועניינית בין הצדדים
- הקשבה לכל צד לצורך מיפוי הסכסוך
- מתן מידע על אפשרויות יישוב סכסוך: גישור, ליווי טיפולי, הסכם גירושין בהסכמה והכל כהליך טרם הגשת תביעות
- סיוע בבניית תקשורת בין הצדדים, במיוחד כשיש ילדים קטינים
האם העובד/ת הסוציאלית מנסחת הסכמים?
לא. העובדים הסוציאליים אינם מוסמכים לנסח הסכמים משפטיים מחייבים, אלא אם מדובר בהסכמה עקרונית שתועבר בהמשך לעו"ד של אחד הצדדים או לשניהם – לצורך ניסוח פורמלי של הסכם שיוגש לאישור בית המשפט.
במקרים בודדים, ביחידות הסיוע ניתן לעיתים ניסוח של טיוטה להסכם, אך מדובר במסמך עקרוני בלבד.
יש להיערך לישיבת מהו"ת בייעוץ מוקדם של עורך דין לדיני משפחה – למרות שמדובר בישיבה בלתי מחייבת מבחינה משפטית, כל הצהרה עלולה להכתיב כיוון להמשך.
תפקיד עורך הדין בישיבת מהו"ת – למה חשוב ליווי משפטי?
למרות שהישיבה הראשונה מתבצעת ללא עורכי דין נוכחים, יש חשיבות רבה להכנה מוקדמת וייעוץ משפטי טרם השתתפות בה.
תפקידו של עורך הדין הוא:
- ללוות את הלקוח לפני הישיבה ולהכין אותו מנטלית ואסטרטגית
- מהן נקודות החולשה והחוזקה שלו
- מה המסגרת שהוא מוכן להיכנס אליה (גישור? הסכם כולל? רק עניין ילדים?)
- האם קיימות נסיבות שמצדיקות סירוב לפשרה (אלימות, ניצול כלכלי, וכו')
- לבדוק מראש אם יש בסיס להסכמות וכיצד להתנהל מול העובד הסוציאלי
איזה נתונים יש לפרוש ואיזה נתונים להימנע. ישיבות מהו"ת אמנם אינן פורמליות, אך כל הצהרה או הסכמה שניתנת – עלולה לשמש בסיס לדרישה בהמשך. - ליווי ועריכת הסכם פשרה כאשר יחידת הסיוע לא מוסמכת לערוך הסכמים
מה כוללת הכנה מוקדמת לאסטרטגיה מצד עורך הדין שמלווה צד להליך ומדוע חשוב להיות מלווה
שמירה על זכויות קריטיות כמו:
- משמורת שוויונית
- מזונות
- זכויות קנייניות
במקרה שהצדדים מגיעים להסכמות – עורך הדין ינסח הסכם מלא, משפטי, שיכלול גם את ההיבטים שלא נידונו בישיבה (למשל: חלוקת דירות, זכויות סוציאליות, כתובה וכו'), ינהל מו"מ עם הצד השני ויפעל לחתימתם הצדדים על ההסכם שיוגש לאישור הערכאה השיפוטית
במקרה של כישלון ההליך קרי באם הצדדים לא יגיעו להסכמות עורך הדין ממשיך בייצוג בתביעה עצמה, כאשר כבר קיים ידע מוקדם
למה חשוב עו"ד מלווה גם כשמדובר ב"פגישת "גישור"?
- כי האינטרסים המשפטיים שלך לא נעלמים כשהישיבה מתקיימת מול עו"ס ולא מול שופט
- כי לא כל הסכמה ראויה שתהפוך למחייבת בלי שיקול דעת משפטי וידע אודות ההשלכות
- כי הצד השני עלול להגיע מוכן יותר ממך
- וכי לעיתים, דווקא בישיבה לא פורמלית, מתגבשים לחצים פסיכולוגיים או משפחתיים משמעותיים – שעו"ד יכול לאזן לקראת או לתת ייעוץ מקיף
- הגשת סעדים זמניים
