ירושה בינלאומית

 כשאדם נפטר בחו"ל ויש לו נכסים בישראל

מאת: עו"ד ונוטריון אריאלה רוזנטל סודרי | מומחית לדיני משפחה וירושה בישראל ובתחום הבינלאומי

עם הגלובליזציה והמעברים החופשיים בין מדינות, יותר ויותר ישראלים בוחרים להתגורר, ללמוד, להשקיע בנכסים או לעבוד מעבר לים. אך מה קורה כאשר אדם נפטר בחו"ל – ובמיוחד כאשר הוא מותיר אחריו נכסים בישראל?

תחום הירושה הבינלאומית מורכב ומחייב הבנה מעמיקה של הדין הישראלי לצד דינים זרים, וכן הכרה בפרוצדורות הרשמיות והמשפטיות בישראל ומעבר לים. מאמר זה נועד להבהיר את המצב המשפטי, להצביע על אתגרים נפוצים ולהציע פתרונות פרקטיים.

מתי מדובר ב"ירושה בינלאומית"?

ירושה בינלאומית מתקיימת כאשר לפחות אחד מהרכיבים הבאים מתקיים:

• מקום מושבו הקבוע של המנוח היה מחוץ לישראל
• חלק מעיזבונו מצוי במדינה זרה
• צוואה נכתבה או נערכה בחו"ל
• היורשים מתגוררים במדינות שונות
• יש צורך לממש או להכיר בצוואה במדינה אחרת
• יש צורך להוציא צו ירושה בישראל לנכסים המצויים כאן

הכלל בישראל: מקום מושבו הרגיל של המנוח

על פי חוק הירושה, התשכ"ה–1965, סעיף 135, הדין החל על הירושה הוא דין מקום מושבו הרגיל של המנוח בעת פטירתו, אלא אם כן ערך צוואה ובה קבע הוראות מפורשות שיחול דין אחר. כלומר, אם אדם התגורר דרך קבע בצרפת אך הותיר אחריו דירה בישראל, ייתכן שיחול הדין הצרפתי – אלא אם כן ציין בצוואתו שברצונו להכפיף את ענייני הירושה לדין הישראלי.

לכן, במצבים כאלה חשוב מאוד להבין:

• מה נחשב ל"מקום מגורים רגיל" – לא תמיד כתובת פורמלית היא הקובעת. יש לבחון היבטים כגון מרכז חייו, משך השהות, כוונות לעתיד וכדומה.
• האם קיימת צוואה, והיכן נערכה – יש לבדוק אם הצוואה עומדת בדרישות הפורמליות של שתי המדינות (המדינה בה נכתבה וישראל).
• האם הצוואה כוללת בחירה של הדין החל – ובמילים אחרות: האם המנוח בחר באופן מפורש להכפיף את עיזבונו לדין מסוים.
• מה החוק במדינה הזרה במידה ולא נערכה צוואה

סוגיות שכיחות בטיפול בעיזבון בינלאומי

1. אימות מסמכים מחו"ל
   מסמכים שנחתמו מחוץ לישראל (כגון תעודת פטירה, צוואה, אישור נוטריוני) מחייבים אימות אפוסטיל או אישור קונסולרי כדי שיוכרו בישראל.
2. תרגום מסמכים
   כל מסמך שאינו בעברית מחייב תרגום נוטריוני מדויק לעברית, ולעיתים גם תרגום הפוך לצורך טיפול במדינה הזרה.
3. בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה בישראל
   גם אם הוצא צו ירושה במדינה אחרת, בישראל יש להגיש בקשה חדשה לצו ירושה או צו קיום צוואה, באמצעות רשם הירושה או בית המשפט לענייני משפחה.
   במקרה של צו זר, ייתכן שיהיה צורך לעתור להכרה בפסק דין זר,
4. שונות בין דיני הירושה
   חשוב להבין: לא בכל המדינות קיימת אותה תפיסה של ירושה.
   לדוגמה, בצרפת ובגרמניה יש "חלק חובה" לילדים, שלא ניתן למנוע גם בצוואה, קרי לא ניתן להדיר יורשים חוקיים בלי להעניק להם את "מנת החובה". בישראל, לעומת זאת, יש חופש מוחלט לצוות לכל אדם – אלא אם הוכחה השפעה בלתי הוגנת או פגם בכשרות הצוואה.

על מה חשוב להקפיד?

• ליווי משפטי ע"י עורך דין הבקיא בתחום – מומלץ לבחור עו"ד המכיר הן את הדין הישראלי והן את הדין הזר, או שפועל בשיתוף עם עו"ד מקומי בחו"ל.
• ריכוז מסמכים ומידע – רשימת נכסים, תעודות פטירה, צוואה, הסכמים משפחתיים, ייפוי כוח קודמים ועוד ומאושרים כמקוריים עם אפוסטיל של המדינה הזרה.
• שיקולי מיסוי – ייתכן ויהיה צורך לדווח לרשות המס בישראל או במדינה הזרה ואף לשלם מסים בגין נכסים מסוימים.
• רגישויות משפחתיות ותרבותיות – בעיזבונות בינלאומיים יש לעיתים משפחות מעורבות, מערכות יחסים מורכבות, ויורשים במדינות שונות. יש לנהל את התהליך בזהירות, בדיסקרטיות ועם כבוד למורשת המשפחתית.

מתי לפנות לעורך דין?

ברגע שמתקבל דיווח על פטירה של קרוב משפחה או בן זוג שהתגורר בחו"ל ויש לו נכסים בארץ – מומלץ לפנות מיידית לעו"ד המתמחה בירושות בינלאומיות. ככל שהפנייה נעשית מוקדם יותר – כך קל יותר לאתר מסמכים, למנוע סכסוכים, ולהבטיח שהרכוש יועבר כדין ובמהירות.

הטיפול בעיזבון של אדם שנפטר בחו"ל מחייב ניסיון, ידע משפטי מעמיק, רגישות תרבותית והיכרות עם דרכי ההתנהלות של רשויות ישראליות וזרות כאחד.
עו"ד ונוטריון הבקיא בתחום, בעל שליטה במספר שפות, יכול לגשר בין העולמות ולסייע ליורשים לקבל את זכויותיהם באופן חוקי, יעיל ומכבד.

אם יש לכם קרוב משפחה שנפטר בחו"ל – בין אם יש צוואה ובין אם לא – אתם מוזמנים לפנות אליי לקבלת ייעוץ אישי, דיסקרטי ומקצועי.