פסק דין חדש של בית המשפט העליון
האם בני זוג שערכו הסכם ממון או הסכם חיים משותפים בתקופה שבה היו ידועים בציבור צריכים לאשר את ההסכם מחדש אם החליטו לאחר מכן להינשא?
בשאלה חשובה זו הכריע לאחרונה בית המשפט העליון בפסק הדין בע"מ 48399-09-24 פלוני נ' פלונית, שניתן ביום 23.3.2026.
בית המשפט העליון קבע, בדעת רוב, כי כאשר בני זוג ידועים בציבור ערכו הסכם המסדיר את יחסיהם הרכושיים, אישרו אותו בבית המשפט לענייני משפחה וכללו בו הוראה מפורשת שלפיה ההסכם ימשיך לחול גם אם יינשאו בעתיד, לא יהיה צורך לשוב ולאשר את ההסכם לאחר הנישואין.
מדובר בפסק דין חשוב בתחום הסכמי הממון והסכמי החיים המשותפים, המחדד את חשיבותו של ניסוח נכון ומדויק של ההסכם כבר בעת עריכתו.
מה היו נסיבות המקרה?
בני הזוג היו ידועים בציבור וביום 14.8.2023 חתמו על מסמך שכותרתו "הסכם ממון וחיים משותפים".
ההסכם הסדיר את הרכוש השייך לכל אחד מהם, את אופן ההתנהלות הרכושית במהלך החיים המשותפים ואת חלוקת הרכוש במקרה של פרידה.
חשוב במיוחד לענייננו כי בני הזוג התייחסו במפורש גם לאפשרות שיינשאו בעתיד וקבעו בהסכם כי הוא ימשיך לעמוד בתוקפו גם במקרה של נישואין.
בני הזוג פנו יחד לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשו לאשר את ההסכם מכוח סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.
לאחר שהתייצבו בפני בית המשפט, ההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין.
אלא שבפרוטוקול הדיון צוין כי אם בני הזוג יחליטו להינשא בעתיד, יהיה עליהם לאשר את ההסכם פעם נוספת כבני זוג נשואים.
בני הזוג ביקשו לתקן את הפרוטוקול, אולם בקשתם נדחתה. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אם יינשאו יהיה עליהם לשוב ולאשר את ההסכם בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג.
על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.
מה קבע בית המשפט המחוזי?
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור.
לגישתו, כאשר ההסכם נערך בין ידועים בציבור שאין בכוונתם להינשא בסמוך לעריכתו, אין לראות בו כבר באותו שלב הסכם ממון לפי חוק יחסי ממון.
לכן, אם בני הזוג יינשאו בעתיד, יהיה עליהם להביא את ההסכם לאישור נוסף בהתאם לחוק יחסי ממון.
על פסק הדין הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון הופך את התוצאה
בית המשפט העליון קיבל את הערעור ברוב דעות.
השופטת דפנה ברק-ארז, שאליה הצטרף השופט יחיאל כשר, קבעה כי הסכם רכושי בין ידועים בציבור שאושר בבית המשפט לענייני משפחה וכולל הוראה מפורשת שלפיה הוא יוסיף לחייב את בני הזוג גם אם יינשאו בעתיד, אינו טעון אישור נוסף לאחר הנישואין.
השופט דוד מינץ חלק על עמדה זו וסבר כי נדרש אישור נוסף כאשר בני הזוג נישאים.
מדוע אין צורך באישור נוסף לאחר הנישואין?
אחת הנקודות המרכזיות בפסק הדין היא ההבחנה בין מעמדם של בני הזוג בעת אישור ההסכם לבין מעמדם אם וכאשר יינשאו.
חוק יחסי ממון חל על בני זוג נשואים. לעומת זאת, ידועים בציבור יכולים להסדיר את יחסיהם הרכושיים בהסכם, ובאפשרותם להביא אותו לאישור בית המשפט לענייני משפחה מכוח סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט העליון קבע למעשה כי אין הכרח לראות בשני המסלולים הללו מסלולים הסותרים זה את זה.
הסכם אחד יכול להסדיר מראש את מערכת היחסים הרכושית של בני הזוג בשני שלבים שונים: בתקופה שבה הם ידועים בציבור, ואם יבחרו להינשא, גם בתקופת הנישואין.
הנישואין עצמם הם נקודת המעבר בין שני המצבים המשפטיים.
כל עוד בני הזוג אינם נשואים, חוק יחסי ממון אינו חל עליהם. אולם כאשר הם נישאים בפועל, ההוראות שנקבעו מראש בהסכם ביחס לתקופת הנישואין יכולות לקבל את מעמדן בהתאם לחוק יחסי ממון, מבלי לחייב את בני הזוג להתייצב פעם נוספת לצורך אישור אותו הסדר.
אין בחוק מגבלת זמן קשיחה לאישור הסכם ממון לפני הנישואין
נקודה חשובה נוספת בפסק הדין נוגעת למועד שבו ניתן לערוך ולאשר הסכם הצופה פני נישואין.
בית המשפט העליון עמד על כך שחוק יחסי ממון אינו קובע פרק זמן מוגדר שבו חייבים בני הזוג להינשא לאחר עריכת ההסכם.
זוג אחד עשוי לערוך הסכם חודשים לפני החתונה, זוג אחר שנים קודם לכן, ולעיתים תוכניות נישואין משתנות או נדחות.
לכן, העובדה שבמועד אישור ההסכם בני הזוג עדיין אינם יודעים מתי, ואם בכלל, יינשאו אינה שוללת כשלעצמה את האפשרות להסדיר מראש את המצב הרכושי שיחול במקרה שבו הנישואין אכן יתקיימו.
התנאי החשוב: הוראה מפורשת בהסכם
פסק הדין אינו קובע שכל הסכם שנחתם בין ידועים בציבור ימשיך באופן אוטומטי לחול לאחר נישואיהם.
להפך.
בית המשפט העליון הדגיש כי ההכרעה מתייחסת להסכם שבו קיימת הוראה מפורשת הקובעת כי ההסדרים הרכושיים ימשיכו לחול גם במקרה שבו בני הזוג יינשאו.
לכן, לניסוח ההסכם חשיבות רבה.
כאשר עורכים הסכם ממון או הסכם חיים משותפים בין ידועים בציבור, ובני הזוג מבקשים שההפרדה הרכושית או הסדרים רכושיים אחרים שקבעו ביניהם ימשיכו לחול גם במקרה של נישואין, מומלץ להתייחס לכך באופן ברור ומפורש בהסכם ולא להסתפק בהוראות כלליות.
גם אישור ההסכם הוא חלק מרכזי מההלכה
תנאי נוסף העולה מפסק הדין הוא שההסכם הובא לאישור בית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט העליון הדגיש כי בעת האישור על בית המשפט לוודא שהצדדים חתמו על ההסכם מרצונם החופשי, כי הם מבינים את הוראותיו וכי הם מבינים את משמעותו ואת תוצאותיו.
כלומר, פסק הדין אינו מבטל את חשיבותו של הליך האישור. להיפך, האישור השיפוטי הוא אחד היסודות שעליהם נשענת התוצאה.
בית המשפט העליון אף הבהיר כי אין בפסק הדין משום הכרעה בשאלה מה יהיה דינו של הסכם דומה שלא עבר אישור שיפוטי.
מדוע ביקש העליון למנוע "פתיחה מחדש" של ההסכם?
לפסק הדין יש גם היבט מעשי חשוב.
אם כל זוג ידוע בציבור שערך ואישר הסכם יהיה חייב לפתוח אותו מחדש ערב הנישואין, עלול להיווצר פתח למשא ומתן מחודש ולניסיון של אחד מבני הזוג לשנות את התנאים שעליהם כבר הוסכם.
בית המשפט התייחס לחשש שבתקופה שבין אישור ההסכם לבין הנישואין תיווצר אי ודאות ביחס לתוקפו העתידי.
האפשרות להסדיר את הדברים מראש מעניקה לבני הזוג ודאות ומקטינה את הסיכון למחלוקות עתידיות.
דעת המיעוט: יש להפריד בין ידועים בציבור לבין בני זוג נשואים
השופט דוד מינץ סבר אחרת.
לגישתו, יש לשמור על ההבחנה הברורה בין שני המשטרים המשפטיים.
הסכם רכושי בין ידועים בציבור שאושר לפי סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה אינו "הסכם ממון" לפי חוק יחסי ממון.
לדעתו, כל עוד בני הזוג אינם נשואים ואף אינם עומדים בפני נישואין ממשיים, בית המשפט אינו יכול לאשר מראש הסכם ממון שטרם בא לעולם מבחינת חוק יחסי ממון.
השופט מינץ הדגיש גם את ההבדל בין המשטר הרכושי החל על ידועים בציבור לבין הסדר איזון המשאבים החל על בני זוג נשואים.
אולם עמדה זו נותרה בדעת מיעוט.
מה המשמעות המעשית של פסק הדין?
בעקבות פסק הדין, ידועים בציבור המבקשים לערוך הסכם חיים משותפים או הסכם רכושי צריכים לחשוב לא רק על מצבם כיום, אלא גם על האפשרות שמעמדם הזוגי ישתנה בעתיד.
אם בני הזוג רוצים שההסכם ימשיך לחול גם במקרה של נישואין, חשוב שהדבר ייקבע בהסכם באופן מפורש וברור.
עוד חשוב להביא את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה ולוודא שבמסגרת הליך האישור ניתן ביטוי לכך שהצדדים מבינים גם את משמעות ההוראות הצופות פני נישואין.
פסק הדין מלמד פעם נוספת כי בהסכמי ממון, לניסוח מדויק יש משמעות רבה. סעיף שנוסח נכון בעת עריכת ההסכם עשוי למנוע מחלוקת משפטית משמעותית שנים לאחר מכן.
האם כל הסכם חיים משותפים תקף גם לאחר הנישואין?
לא בהכרח.
פסק הדין אינו מעניק תוקף גורף לאחר הנישואין לכל הסכם שנחתם בעבר בין ידועים בציבור.
ההלכה שנקבעה מתייחסת למצב שבו ההסכם:
- מסדיר את היחסים הרכושיים בין בני הזוג.
- כולל הוראה מפורשת שלפיה הוראותיו יחולו גם אם בני הזוג יינשאו.
- הובא לאישור בית המשפט לענייני משפחה.
- אושר לאחר שבית המשפט נוכח כי הצדדים פועלים מרצון חופשי ומבינים את משמעות ההסכם ותוצאותיו.
- בני הזוג נישאו בפועל, שאז מתממש החלק בהסכם הצופה פני נישואין.
כאשר אחד המרכיבים הללו אינו מתקיים, אין להסיק מפסק הדין באופן אוטומטי שההסכם יוכר כהסכם ממון תקף לאחר הנישואין.
עריכת הסכם ממון והסכם חיים משותפים
הסכם ממון אינו מסמך טכני בלבד. הוא נועד להסדיר מראש את אחת הסוגיות הרגישות והמשמעותיות ביותר במערכת היחסים הזוגית – הזכויות והחובות הרכושיות של בני הזוג.
פסק הדין החדש של בית המשפט העליון מדגיש את האפשרות לתכנן את מערכת היחסים הרכושית לטווח ארוך, אך באותה נשימה מדגיש את החשיבות של ניסוח מדויק, הסכמה מודעת ואישור משפטי מתאים.
בעת עריכת הסכם בין ידועים בציבור מומלץ לבחון לא רק את הרכוש הקיים במועד החתימה, אלא גם נכסים שיירכשו בעתיד, דירת מגורים, חשבונות בנק, השקעות, זכויות סוציאליות ופנסיוניות, עסקים, מתנות וירושות, חובות וכן את השאלה מה יהיה דינו של ההסכם אם בני הזוג יחליטו בעתיד להינשא.
משרד עורכי הדין אריאלה רוזנטל סודרי עוסק בדיני משפחה, הסכמי ממון והסכמי חיים משותפים ומעניק ייעוץ וליווי משפטי בעריכת הסכמים בין בני זוג ובהליכי אישורם בבית המשפט לענייני משפחה.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא הסכם ממון או הסכם חיים משותפים ניתן לפנות למשרד בטלפון 04-866-8665 או באמצעות כפתור הוואטסאפ באתר.
המאמר מתייחס לבע"מ 48399-09-24 פלוני נ' פלונית, פסק דין מיום 23.3.2026, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
